Feeds:
רשומות
תגובות

ככה מדבר בישראל פרקליט צמרת של ההון והשלטון, מדיח עדה, ומתכוון להיפרע מעד מעל בימת בית המשפט (בסופו של דבר דכנר מת כזכור) הנה הדברים והנה רמז מהו ההון והשלטון בישראל ודרכי עבודתו:

"למה את צריכה להודות בשוחד?… את רוצה להודות בקבלת שוחד? מה יש להם – תיק שוחד על 50 אלף שקל", אמר תל-צור לזקן. בהמשך שאל: "אנחנו פה במשפחה?", שאל תל-צור את זקן. "כן", השיבה זקן. "חופשי?", שאל תל-צור. "בטח", ענתה זקן. "יהיה אפשר להגיד שהטיפש הזה (עד המדינה המנוח בפרשת הולילנד, שמואל דנכר. ג' מ') חיזר אחרייך ודחית אותו בתוקף אבל הוא חיזר אחרייך ולא נענה", הציע תל-צור לזקן גרסה שתוכל למסור בבית המשפט, כדי להימנע מהסדר הטיעון שעמד על הפרק. "זה העניין, זאת האמת", אמרה זקן. "והמטומטם הזה שם עלייך כסף, הוא הרי חולה נפש ההוא", אמר תל-צור. "רגע, ובשביל האמת הזאת אני צריכה לשבת שלוש עד חמש שנים?", שאלה זקן. "הוא מתפרק, את לא תשבי, לא יהיה משפט", הרגיע תל-צור את זקן. "זה העיתוי – למה הם בכזאת היסטריה, הוא מתאשפז כל יומיים, עוד לא נגענו בו, עוד לא תדלקנו אותו".

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000994681#fromelement=hp_folders_829

ואנחנו האזרחים מי מגן עלינו?

עוד זכורה לנו תקופת הצהלה של השמאל הציוני, והחיבוק החם שקיבל אולמרט ממפלגת העבודה, מהעיתונות, מנוני מוזס, מבן כספית ממאות עיתונאים ששיחרו לפתחו וזיהמו את המערכת הפוליטית באופן כמעט בלתי הפיך.

הם עדיין מטיפים לנו מוסר, הם מציעים לנו הצעות מגונות עוד בטרם ייבשה הדיו על ההצעות המגונות שלהם שעברו כבר לבתי משפט.

אולמרט לא היה לבד, מאחוריו ומלפניו ומכל צדדיו עמדו שמאל ציונים דגולים וגם אנשי ליכוד תאבי בצע וקומבינות , אנשים מושחתים ומקורבים ומאכרים ומכרו אותנו, את המדינה מכל היבט: אזרחי, מדיני, חברתי וכלכלי. חיילים נשלחו למוות בגלל גחמה, בגלל שאולמרט "שיחק" אותה גבר ואיש בטחון שגם מינה לנו קומבינטור עם שפם עוד מתחזה עלוב, על חשבון חייהם הצעירים שנקטעו בשל היותו ארכי-פושע. מהליכוד ומהעבודה רקחו לנו מטעם מטונף כזה, והנה כאילו לא למדנו כלום, ציפי של אולמרט חברה לטינופת של ההון והשלטון ובוז'י האיש ששמר על זכות השתיקה ולימד את כולם לבוז ולרמוס את שלטון החוק. הם חושבים להביא לנו את הבשורה.

אוֹי לִי מִיּוֹצְרִי, וְאוֹי לִי מִיִּצְרִי.

ממעריב:

מפלגת העבודה דרשה מכל מועמד שנרשם להתמודד בבחירות לכנסת ה-20 “דמי רצינות" בסך 10,000 ש"ח. אחד המועמדים, ימין סויסה, מקים תנועת האוהלים בירושלים, סרב לשלם וביקש כי הסכום יקוזז ממשכורתו אם יבחר לכנסת.

מזכירות המפלגה שדנה אמש בנושא החליטה על כן שלא לאשר את מועמדותו למרות שקודם לכן פורסמה הודעה מטעם דוברות המפלגה ובה צויין גם שמו כאחד המועמדים.
לחלאה של ההון והשלטון מי שהיה מהזיהומים הגדולים בתחום, שהדיח אנשים, הדיח אנשים עניים ועבר איזה "מהפך נוכלי שמאל ציוני" מר אלדד יניב לו המפלגה של העשירים מצאה מקום.
בדיון שנערך היום במזכירות המפלגה היו חילוקי דעות גם באשר למועמדותו של עו"ד אלדד יניב. היו שהתנגדו לכך שיתמודד במסגרת העבודה משום שבבחירות הקודמות רץ בראש רשימה עצמאית לכנסת אולם בסופו של דבר הוחלט לאשר את מועמדותו.
הריח הרע של מפלגת ההון והשלטון מפא"י המתועבת עולה באפי, מה שגורם לי להרהר האם באמת טוב להחרים את הבחירות.

הנה התבשרנו כי דיסקין עתיד להיכנס לפוליטיקה, אחרי שקדמו לו רבים כמו פרי האיש מהמעמד הבינוני, ועוד היד נטויה.

ספק אם יש ביטוי כל כך מובהק לנביבות המשטר הדמוקרטי בישראל מעצם הייצוג הכוחני של אנשי שב"כ וגנרלים, אגב רובם אנשי "שמאל".

נדמה להם לגנרלים או לאנשי שב"כ כי עצם היותם לכאורה במחנה השמאל דבר מופרך בהגדרה כשלעצמו, מקנה להם תעודת ביטוח המעידה על היותם בצד המואר. אבל גרוע מכך איש לא יכול לציין לטובה דבר קטן שהם עשו כשרים יועצים וחברי כנסת, הם מצטרפים לחונטה הביטחונית שאוחזת בגרוננו.

מעניין ומצער כי השמאל נאחז בהם לא פחות מאשר הם נאחזים בגרון האזרחים בעיקר בחופש או באי מתן הרגשת בני חורין לאזרח המצוי שנמצא תמיד בסוף הרשימה.

לא די לנו כי בנים של נסיכים משתלטים על כל הג'ובים והמשרות כל מיני קומבינטורים ועיתונאים, קציני צבא ואנשי שב"כ, כאילו כל המדינה כאן אינה ולא הייתה מעולם דמוקרטית ואזרחית.

תכופות אנחנו דואגים לאזכר את השליטה בנו של הרבנים ואת חזון הרצל שרצה כי השפעתם על חיי המדינה תהיה רוחנית בלבד, אבל אנחנו בכוונה שוכחים את התנגדותו לשלטון הגנרלים, המהווה איום הרבה יותר מובהק מאשר הרבנות.

מתוך מדינת היהודים:

"האם נתן את כהני דתנו למשול בנו? לא! האמונה היא אמנם הקשר המאחד אותנו; אולם חפשים אנחנו בכח החכמות והמדעים. ועל כן נפר כל תחבולות כוהנינו אשר יאמרו למשול עלינו, כי נדע לכלא אותם בבתי מקדשי אל, כאשר נדע לאצור גם חיל צבאנו בבתי החילות."
מדינת היהודים

הנבחרים מתעלמים מאתנו הבוחרים, לפני, אחרי, ובמהלך הבחירות. כל המהלך הוא אנטי- אזרחי, אין שום דבר שמחייב את הימין או את השמאל את המרכז שום דבר לא מחייב, שהרי בשל כך הוא במרכז.

השמאל או הימין הם מונחים שרירותיים במקור, כלומר השמאל נקרא שמאל כי התישבו כמה אנשים באסיפה המחוקקת הצרפתית בצד שמאל, וכך הימין בלית ברירה התישב בימין כי אלו המושבים שנשארו פנויים, אולי זה היה להפך, הימין התישב קודם ואז בגלל חוסר ברירה השמאל התישב במושבים הפנויים בצד שמאל.

אם-כך הרי ברי כי הבחירות לא נועדו לקדם שום דבר, אלא להקצות מושבים לכמה אנשים עקשנים ובטלנים. ברור כי חלק מהמושבים הם מימין, חלק משמאל, וחלק במרכז.

אין טעם גם לנסות למצוא קשר מהותי בין המילה ימין או שמאל לערכים או לעמדות בהם אוחזים אנשים ונשים מסויימים ברצותם הם יעשו ימין ביד שמאל או שמאל ביד ימין, אנו האזרחים צריכים להבין שהבחירות לא קשורות בנו.

אמנם זה שיר מנוקד, שמושר בפי מקהלת הקיבוץ, ברם קשה שלא להתגבר על הגועל נפש, אולם למיטב ידיעת כותב הבלוג לא נתקל 'המשורר' בקריאות רמות של 'גזען' וכו.

את עמיר בניון אין לשבח, השיר על אחמד הוא שיר גזעני, אבל להבדיל מהשיר הנבוב של חיים חפר הוא לא קורא לאלימות, השיר של חפר מתאר מעשה לינצ, והוא לא מוסתר ולא מוצפן, הטעם הטוב של המיינסטרים השמאל ציוני מאמצו.

כמובן היה ראוי סוף סוף כי המקומות בהם מוקע עמיר בניון, יקיאו ויוקיעו את השיר המתועב של חפר. אפילו שהוא קיבל את פרס ישראל ואינו בין החיים.

http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=2173

Timothy Leary Prison Interview

הדלק, התעורר, נשוראנגלית: "Turn on, tune in, drop out") הוא ביטוי שנשא לירי בנאום בניו יורק בשנת 1966. ביטוי זה היה ממריץ לדור הפרחים ל"נשירה" וניתוק מגורמים מוסדיים שונים. השראת הביטוי על צעירים בזמנו הייתה רבה וגם היום רבים מוצאים בה חן. למשל הרכב הטראנס הישראלי אינפקטד מאשרום שעשה שימוש בקולו של לירי בקטע מוזיקלי ששמו "Drop Out".  מויקיפדיה

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.