כלוא בספינה, שממנה אין מנוס…
יש לו אמת ומולדת רק באותו מרחב עקר
בין שתי ארצות שאינן יכולות להיות שלו.מישל פוקו
האמן הסיני שעליו קראתי שמוגדר כאמן “אוונגרד” כך באתר ממנו אני מוריד את הצילומים , הזכיר לי את הסיפור של פנחס כהן גן במיצב ישן שבוצע בשנות השבעים המוקדמות , המיצב היה ביטוי לחוסר השתלבות של פנחס כמיזרחי במרחב ציוני אשכנזי, פנחס כהן לקח דגי זהב אותם שם בשקית נילון שקופה ואת השקיות עם הדגים הניח בים המלח , ים המוות .
כאילו לומר את מה שלו כיליד המגרב היתה עובדה שביתו ממנו נעקר מרוקו ממנה הגיע לארץ חדשה ישראל , אשר בה הוא כמו דג בתוך ניילון , שלא יכול לחוש בבית , נעקר , ניכור לסביבה , והנה האמן הסיני עושה שימוש בדימוי די דומה אבל לגמריי למטרות שונות, ואולי לא.
האמן הסיני הוחרם כי רוב העבודות שלו בעירום, בסין הוא נחשב כסכנה לציבור עד שלב מסויים בו הותר לו להציג בסין לכן רוב העבודות שלו נעשו מחוץ לסין, עוד משהו שמזכיר את העבודה של פנחס כהן גן שכוללת עקירה.
הוא מכניס עצמו בעירום לבועה דמויית רחם שקופה מפלסטיק שמונחת או במים או במקומותאחרים, העבודות עוסקות בחיים ומוות במעגל החיים הדימוי של הבועה חזק , מדבר על המצב האנושי, של בני האדם ביחס לסביבה וכו. על מעגלי החיים והמוות, על המצב של בני האנוש, הוא אישית מצולם ברוב העבודות כאמור בערום .
























