הלכתי מאחורי מטפלת פליפינית שעליה נשענה גברת קשישה , היא פסעה לאט לאט , מרוכזת כולה בזרוע האישה , השיער השחור שלה היה חלק מאד ושחור מאד , היה ניגוד בשיער הזה ובמעמד הרגיל , כאילו הדבר היחיד שמותר היה לה להבליט , הוא שיערה השחור הבוהק הארוך .
הן הלכו לאט ברחוב השקט השמש קפחה ושניהן חיפשו מסתור מהשמש , הכובע האדום הסתיר את הראש אבל לא יכול היה לבלוע את שיערה השחור.
לעמוד זה ישנם תת-העמודים הבאים.
