באמצע הרחוב , הופך בדרכו אוטובוסים, מועך מכוניות ומוחץ אנשים נראה כאילו הוא מופע יחיד בסרט זוועה של במאי עם דמיון מפותח למדי עם נגיעות הזויות מבעיתות וסהרוריות .
אבל השמע הורבלי ברדיו של עדי ראיה ושל קורבנות המרדף , של גבורי השעה , של נחלצים לעזרה , הכניסו לכל בית את הסיוט, הרצון לוולגריות שכה טבוע בנפש היהודי ההומיה , לא הצליח לדלג מעל הבור הפעור של היריה לראשו של המחבל, שמסתבר שהוא עבריין מין בין היתר.
הויכוח לרגע היה למי מגיע הקרדיט לחיסולו המוחלט של בן הבליעל, ברגעי האימה האלו נזכרתי בטיול ליוון שבו הפלגתי עם מעבורת לאיזשהו אי , ביום החזרה המתנתי על המזח למעבורת שתבוא לאסוף אותי ונרדמתי על המזח בקצה הנושק למים , לפתע התעוררתי ומולי ראיתי קיר ענק ומבעית של פלדה נוסע ומאיים לדרוס אותי, התעוררתי בבהלה וראיתי את המעבורת נצמדת לקצה המזח כמעט במרחק מטר מרגלי , קמתי בבהלה , הבנתי את הפחד התמיר מקיר הפלדה הקרב אלי בגובה של בניין בן עשר קומות ולאט לאט חזרתי לעצמי.
האנשים היום שהיו חלק מהסיוט ינצרו לעולמים בליבם טרקטור דוהר ברחובות ירושלים ברחוב הומה מחפשף טרף אנושי, המראות הן מראות זוועה בסדר גודל של סרטי זוועה , לא יכול היה להיות במאי מוכשר לתיאורים האלה יותר מהמציאות בה אנו חיים.
