Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for 15th ב-יוני, 2017

מאיזשהו שלב אמן כל אמן בינוני או טוב מקבל פרסים, מהנדסים לא מקבלים פרסים, אפילו אם הם טובים מאד.

יש באמנות ויזואלית ביאנלות בכמות אינפלציונית, בכל מקום בעולם יש ביאנלה, וכמובן פרסים ומה שנלווה לזה.

איך אמן יכול לנטרל את הכתיבה שלו הציור ומה שלא יהיה מעצם הנטיה שלו שהיא טבעית לקבל פרס, או טפיחה על השכם. מהצופים. הרצון שיאהבו אותו שהוא יהיה אהוב.

מכוון שלא קבלתי פרס מעולם ולא אקבל כבר בגלגול הזה, אז אין לי מושג. אבל באמנות פלסטית יש אוירה של אמנות שהיא לא מיוחדת ואיכותית אבל כזו שנוצרה למען הביאנלה שמשחקת במגרש המשחקים הזה לפי כללים די ברורים. היא לא כמו החלומות שלנו, כשהיינו צעירים ורצינו לעסוק במשהו כי בראש ובראשונה אהבנו את המילה אמנות וכל מה שקשור בה. היא קשורה בתכונה חברתית ואנושית שהיא הרצון שלנו למצוא חן.

אמנות הביאנלה היא אמנות שנוצרת למען המשחק הזה, מין משחק פנימי, אולי לפצח נוסחה כזו שיש בה קורטוב מכל דבר עד שמגיע הקטרזיס . כזה שמונח לפנינו. זוכה ודאי בפרס, אנחנו מזהים את זה כמו מתכון שערב לחך שלנו.

יש כאלה שהם מעבר לזה אתה יודע שלהם הפרסים לא חשובים, הם מצפצפים על הפרס או הפרסים בדרך כלל הם הנידחים, אנשי השוליים הדחויים או אנשים שהגורל מתעתע בהם, ואינם מסוגלים ליצור קשר עם החברה. הם לא יודעים למצוא חן.

גרוסמן מושלם מידי. יש משהו נקי בכתיבה הנהדרת שלו, כאילו היא מכוונת לקבלת הפרס, אין אצלו שום חיבוטים כאלה מחוספסים ואם יש הם כל כך מנוסחים למשעי שאתה מבין באיזשהו שלב שהאמנות היא כבר בגדר נוסחה כזו לפצח את הקורא ואו לרגש אותו – הוא לא כופר בעיקר אין אצלו טירוף הנורמליות היא נוסחה. איני יודע אולי אני צריך לקרוא, לא קורא כמעט ספרות עברית. אני זקוק לטלטלה, למשהו לא נקי בכתיבה, למשהו שיש בו עקבות של תיסכול, אנושיות שבורה, גרוסמן מושלם מידי לטעמי.

אצל מישל וולבק אני נתקל בחוסר השלמות המחוספסת, הוא לא נעים או טוב מידי, הוא לא פלקטי,לצערי הקנונים שלנו הם פלקט. אתה תוך כדי קריאה מבין שאין ממש התחבטות ואו משיכה לרוע, שהוא חלק מאיתנו. השלמות הנעימה הזו מעוררת בי ספק מובנה היא בורגנית מידי, הכל נאמר בצורה נכונה, הכל מאורגן. נחמדות מאולצת.

כשלמדתי בבית ספר לאמנות הייתה סטודנטית שמהר מאוד קלטה את המשחק, נדמה לי שהיא אמרה שאנחנו בזמן די קצר הפכנו לדומים מידי אחד לשני. אפילו הלבוש שלנו אז בתל אביב התחיל להראות דומה. משהו חברתי נטבע בנו די מהר, הרצון לקבל עלינו את עול הדת או השפה או החוקים הלא כתובים של המילייה.

יש את המובהקים את אלה שהכי טוב הפנימו את היותם כוהני אמנות, אימצו שפה, התנהגות וכל המדים שהם עוטים עליהם אין בהם שום דבר שלא נאה לעין, הבורגנות אוהבת התקינות הפוליטית, זו שמביאה לפרסים בינלאומיים.

לאחרונה התבשרנו שבוב דילן גנב ספרותית את ההרצאה שלו שכל מקבל פרס נובל בספרות חייב להגיש, דבר אבסורדי כשלעצמו. סופר חייב להגיש הרצאה? למה. נו טוב.

אני מאד מקווה שהוא עשה את זה בכוונה, גנב בכוונה הרצאה שלא הוא כתב, כדי לרצות את הבורגנים, בדיוק כמו שהם אוהבים.

גרוסמן היה כותב הרצאה מאלפת כזו שהייתה מוציאה מהבורגנים אנחת רווחה עמוקה של שביעות רצון.

הצייר האהוב עלי, היה רוצח, הומו, קראווג'יו. אמן מחונן.אני כמובן לא רע כל כך. לצערי.

 

 

 

 

 

 

Read Full Post »

לעובדי הנמלים נתנו חסינות מפיטורין למשך 15 שנה בעלות שני מיליארד וחצי למדינה. לנכים אין כסף, אין גם לעבדי קבלן וליתר החלשים במדינה.

 

3009485424

זייפן הבחירות ניסנקורן זורח. כץ זורח. והחזירים בנמלים חוגגים.

 

http://www.themarker.com/dynamo/1.4175562

Read Full Post »

ראשית לא ברור למה אולמרט לא הלך למשטרה להתלונן על הטענות שלו נגד אהוד ברק, שכפי שידוע ככה לפי אולמרט וכפי שפורסם בעבר.

אהוד ברק קיבל שלמונים ממדינה זרה עבור קנית נשק, או משהו כזה ואת המידע קיבל אולמרט מדגן , ראש המוסד.

איפה שלטונות החוק?

 

לאהוד ברק יש חסינות מחקירות?

אולמרט החליט לעשות מזה ספר וכנראה נזקק למסמכים, על זה קפצו כולם, אולמרט נחקר וכנראה ישללו ממנו את השחרור המוקדם, ואפילו עשו חיפוש בעיתון ידיעות למציאת מסמכים שאולמרט העביר לידיהם.

ועדיין לא ברור למה אולמרט לא נחקר במשטרה על טענותיו נגד אהוד ברק, הטענות חמורות מאד. מציקות.

גם על ביבי הוא הבטיח שיכתוב בספר.

השאלה מי הפעיל את שלטונות החוק נגד אולמרט, ביבי או אהוד ברק.

http://www.maariv.co.il/news/law/Article-588108

Read Full Post »

תכנית המקור בניהול השוטר הצבאי שראיין גנרל עטור קרבות ודם סקרנה אותי. בדרך כלל איני צופה בתכנית, הפעם נסתי לחרוג ממנהגי, והתרכזתי בעמירם לוין, לוחם מהולל שרוצה להיות מנהיג בזכות קרבות בהם הוא השמיד ערבים בצורה בהחלט מרשימה. היה אפשר להוסיף, שדווקא השמאל מייצר לנו את הקילרים הכי מרשימים. מעניין למה. והקיבוצניקים הוזכרו בתכנית ע"י הגנרל המחוספס והעילג כסוג של לוחמים שמחייכים למוות בקריצה.

התפקיד של השוטר הצבאי היה לעשות קולות של התפעלות של גימנזיסט פעור עיניים, אבל גם היו לו הערות, למשל על בנט, שהיה כידוע מפקד ביחידה קרבית. מילא שגנרל כמו עמירם לוין מרשה לעצמו, הוא קנה את הזכות בשדה הקרב, אבל מה הקשר של השוטר הצבאי הזחוח המלא בעצמו, ושדה קרב.(!?)

הוא האיש לתת ציונים לאנשים שהלכו בשבילים מסוכנים? מדהימה היומרה הזחוחה של האיש.

מעבר לכל המתקתקות הקיטשית של הערצת המוות במדים, על הערצה לאיש מוות כמו עמירם לוין שנשאל ע"י השוטר הצבאי שפער זוג עיני עגל לנוכח יכולת ההרג של הגנרל. איש לא היה מעז לתת במה כזו לאיש ימין עטור מוות, הוא היה מכונה פשיסט רוצח וכדומה. אפילו שצריך ממש להמציא פנטזיה על קשר בין קילר מהסוג של לוין למשהו שקשור בשמאל, לא שלא ימצא קשר כזה גם לא התרשמתי שהאיש הוא איזה מנהיג מרשים, משכיל, או אדם מיוחד בעל יכולת להנהיג חברה אזרחית. מה הקשר שלו לשמאל, אולי כי הוא נולד בקיבוץ? גם הרבה פרות נולדו בקיבוץ ברפת.

הוא החליט וכנראה לנוכח רדידות המנהיגות מצד שמאל לעזור לאיש כמו לוין שקשה לראות אותו מסוגל לנהל אפילו משרד ממשלתי, ברוח הומניסטית ואזרחית, גם התברר הגועל נפש הזה שמתמצה ברהב של אנשים שמתפארים במוות שאיתו חגגו במשך שנים.

יש כמובן כורח בלהיות בעלי כוח צבאי בשכונה בה אנחנו גרים על זה אין חולק, ברם כזה רהב וכזו התמוגגות נערית מטומטמת שהפגין השוטר הצבאי שאפילו לא אטעה לומר לא עשה שמירה באיזה בסיס בשטחים או החזיק נשק במקום מסוכן נניח באיזו גבעה בשטחים או במלחמה. מימיו .היא מסוג הביזאר שהחיים במדינה אבסורדית כמו ישראל מזמנים לנו. ותכנית שאמורה לעשות תחקירים על חברה אזרחית הופכת לבמה של איזה שוטר צבאי שקשה להבין מה הוא רוצה.

 

ההתמוגגות של השוטר הצבאי מזכירה לי את הצופים. כנער, את הסיפורים שסיפרו לנו על מאיר הר ציון הלוחם המהולל, ואת עיני העגל שלנו הבנים במיוחד לנוכח סיפורי הגבורה. יש דברים שהשתיקה יפה להם, גנרל שמתפאר במעשי ההרג, זה דבר דוחה במיוחד. רביב דרוקר הוא אדם זחוח ולא חכם במיוחד. איש שקופץ מעל הפופיק שלו ברוב הדברים בהם הוא לא יותר מנוכח עילג, עם מנטרות של ג'ובניק הוא מרשה לעצמו לחלק ציונים למי שכן הלכו בשדות הקרב. המומחיות שלו היא בהפצת רעל, ברכילות זולה, בהשמצות.

קבלתי מנה גדושה של גועל נפש. אני אתגבר עליה, אפילו אם הייתי מועמד להצביע למפלגה שמאל ציונית, ואיני כזה, לעמירם לוין לא הייתי מצביע במיוחד אחרי שצפיתי בתכנית. למרות שללא ספק הוא הרג המון ערבים. (מחיאות כפיים וזה)

 

הייתי אומר שרפול היה מנהיג משכמו ומעלה וגם לוחם ללא חת בהשוואה לעמירם לוין לא זכור לי שהוא התפאר ברמה כזו מביכה. קשה לי להסתיר את גועל הנפש והבחילה שחשתי בצפיה, איך גנרל מתלהב לספר לאיזה ג'ובניק על מעלליו. לרפול לעגו, אני חושב שלרפול הייתה יכולת לתקשר עם אנשים פשוטים לחוש חמלה לחייל פשוט, כחייל הוא זכור לי כמי שלא בחל בעזרה לחיילים הכי בעייתים מרקע בעייתי (הוא שיצר את הקבוצה ששמה נערי רפול – פרויקט חברתי ראוי), והנה השמאל מציע לנו איזה דחליל צבוע בצבעי קרב. גיבור שכל מעלתו היא שהוא הרג והרג והוא איש נועז בשדה הקרב. באמת זה מה שחסר בשמאל עוד איזה קילר.

 

למה אין רפולים בין הגנרלים של השמאל? כאלה שהייתה להם גם עשייה חברתית? שמאל נו..

 

NEWS1Y-986400783061982

Read Full Post »