צבא פולניה; התפכחות

זה לא קורה רק לאנשים מיואשים, בעיקר זה קורה למי שעיניו בראשו. והוא סקרן ורודף אמת.

הנה סיפור שמצאתי אצל חכם מימון ציטוט:

איך אתה מסביר את המהפך הדרמטי הזה בגישתך – מגורו אנטי־ציוני של השמאל הרדיקלי בצעירותך לתמיכה בישראל כיום?

“בשנות ה–60 הייתי נתון להשפעה טרוצקיסטית חזקה ונגשתי לדברים בצורה דוקטרינרית. לא מתוך נסיון אמיתי לנתח אותם, אלא כדי להתאימם לעמדות פשטניות ומוכנות מראש שהיו לי. השמאל הרדיקלי לא עשה חשבון נפש על אותה תקופה ובמובנים רבים נשמע עדיין אותו דבר. אותם אלה שהזדעזעו עד עמקי נשמתם מהפלתו של סדאם חוסיין על ידי האמריקאים לא הוציאו הגה כשסונים העלו באש אוטובוס מלא בילדים שיעים. כשמסתכלים על מי שתומך בפלסטינים באירופה – וברור שלפלסטינים יש אכן זכויות שצריכות להתמלא – רואים שלא אכפת להם משום דבר אחר: לא מהארמנים, לא מהקפריסאים־היונים ולא ממה שקורה בסהרה המערבית. אותם מענין רק דבר אחד ואת זה איני יכול לקבל”.

“היו לי הרבה מאד אשליות לגבי הפלסטינים. חשבתי שיש להם 'קייס' ושבאמצעות המרקסיזם הם ייהפכו לאוניברסליסטים וילמדו לכבד את זכויות היהודים. במשך שנים קויתי שפעולות הטרור של הפלסטינים – שזעזעו אותי מאד – הן בבחינת שלב בינים בלבד שיוביל בסופו של דבר להכרה בזכויות הלאומיות של הישראלים. אלה היו אשליות ולאחר זמן מה נפטרתי מהן, אך האמנתי בזה זמן רב”.

“צריך גם לזכור שבאותה תקופה ישראל נהגה בצדקנות והיה קשה מאד להשמיע בקורת על התנהלותה. בינתים צמח בישראל דור של 'היסטוריונים חדשים' דוגמת בני מוריס שהביטו בהיסטוריה בצורה מפוכחת. כמו בכל מדינה, גם בישראל יש אזורים אפלים שיש לבדוק. אבל האם יש מדינה שבהיסטוריה שלה אין פינות אפלות שהוסתרו? בישראל התהליך הזה מתרחש כיום – אבל היכן הם 'ההיסטוריונים החדשים' הפלסטינים? כדי לצאת מהסבך על הפלסטינים לגלות אומץ ולבחור בדרך של דו־קיום עם הישראלים. זו משימה שאיש אינו יכול לעשות עבורם מלבדם”. סוף ציטוט

 

אצל חכם מימון כדאי לקרוא, הוא גם הוא בא מהשמאל, היה במפלגת של"י, ואפילו פנתר. וגם לוחם בסיירת מטכ"ל.

האמת הלא נעימה על יהודי ערב רחוקה מהאידיליה המדומינת של הישראלים

 

לטענתו מלבד ההתפכחות של וינשטיין, שכתב על עזיבת יהדות ערב, או נכון יותר בריחתה מתרבות שהייתה חלק ממנה, לא מדובר במניעים ציוניים, למרות שגם אלה היו, אלא יותר בהתנהלות אלימה בתוך מדינות ערב של השלטונות כלפי תושבים שחלקם היו שם מאות שנים ויותר, שהולידה בריחה של כמיליון יהודים מארצות ערב. כאשכנזי אני מוצא שאני בור לגמרי בכל הנוגע ליהדות ערב, לא בכדי, ככה חונכתי, אני וחברי, האשכנזים לראות ביהדות ערב, משהו פחות חשוב מיהדות האשכנזית המהפכנית וכו, זה מה שלא שמעתי מעולם בתנועת הנוער, או בשיעורי היסטוריה, וללא ספק זה חשוב גם בהיבט של פתרון עם הפלסטינים.